בשל מאזן המים השלילי, מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח יורד בקצב של כ-1.1 מטר בשנה. ירידת מפלס המים לאורך העשורים האחרונים (ראו איור להלן) חייבו את ICL להעתיק את תחנת השאיבה שלה צפונה אחת ל-10-20 שנה. בכך התאפשר המשך קיומה של התעשייה באזור ים המלח, המאפשרת גם את הפעילות התיירותית לצידה (עוד בנושא זה, ראו כאן). בשנת 2022 הוחלפה תחנת השאיבה P-88 לאחר 21 שנות שירות בשאיבת מים מן האגן הצפוני. במהלך 2021 הושלמה התקנת כל יחידות השאיבה, ותחנת השאיבה החדשה P-9 החלה בהפעלה הדרגתית בראשית 2022. מיקומה של תחנת השאיבה החדשה P-9 מספק פתרון ארוך טווח למשך 40 השנים הבאות לערך.
הקמתה של תחנת השאיבה החדשה (P-9) כארבעה ק"מ צפונית לתחנה הקודמת (P-88), דרשה את הארכתה של תעלת ההזנה בהתאם, וכן את חציית מניפת הסחף של נחל צאלים.
מניפות סחף הינן תופעה גיאומורפולוגית בעלת חשיבות אקולוגית רבה באזורים מדבריים. בחוף ים המלח נוצרות מניפות הסחף בעקבות שינוי בגיאומטריה של ערוץ הזרימה. ערוץ הנחל מתרחב ביציאתו ממצוק ההעתקים מזרחה, וכתוצאה מכך קטנה עוצמת הזרימה ומוריד סחף בקרקעית ערוץ הזרימה. כך, מערוץ קניוני עמוק בחלק ההררי, הנחל במניפת הסחף הופך לנחל רדוד ורב-ערוצים בדפוס פזרות. בנוסף, תוואי הערוצים משתנה משיטפון לשיטפון בהתאם לסחף המורבד, באופן המרסן את עוצמת ההתחתרות בתשתית הרכה של המניפה.
מניפת הסחף מאופיינת כמערכת אקולוגית שבה מתקיימת מערכת גיאומורפולוגית מרובת ערוצי זרימה רדודים שהתוואים שלה משתנים משנה לשנה, דבר היוצר מערכת דינמית והטרוגנית בזמן ובמרחב.
מניפת נחל צאלים היא המניפה הגדולה והמפותחת ביותר מכלל המניפות ששרדו, ולכן החשיבות הגדולה לשמרה, ובכך להגן על המגוון הביולוגי המתקיים בבית גידול זה.
תעלת ההזנה חוצה את מניפת צאלים, ועלה חשש לפגיעה משמעותית בתפקוד המניפה. נדרש אפוא לנקוט בכל האמצעים האפשריים במטרה למזער ככל הניתן את ההשפעות של חציית המניפה. בנוסף, תעלת ההזנה חשופה לשיטפונות עונתיים בנחל ועלולה להינזק.
נוצר, אם כך, צורך כפול - להגן על התעלה משיטפונות ובה בעת לאפשר זרימה טבעית של המים בערוצי הזרימה כדי לשמר את מניפת הנחל.
במסגרת תהליך הקמת תחנת השאיבה החדשה, קיימה ICL דיונים ממושכים ומעמיקים עם רשויות, ארגונים, רגולטורים, וגורמי מקצוע בתחום ההגנה על הסביבה, כדי להגיע לאיזון הנדרש בין הצרכים התפעוליים לבין הצורך למזער את הפגיעה הסביבתית באזור רגיש אקולוגית. ICL אף ביצעה השקעות ניכרות כדי להבטיח את השמירה על מניפת הסחף.
חלקה המזרחי של מניפת נחל צאלים משתרע מכביש 90 ועד למישורי הבוץ באזור נסיגת הים. מניפות סחף וערוצי נחלים הינם בתי גידול בהם מתרחשים תהליכי בנייה והרס כחלק מהמחזוריות המקומית, עקב מאפייני הזרימה השיטפונית. במניפת צאלים בכלל, ובחלקה המזרחי בפרט, מקצבי התהליכים מהירים יחסית, כתוצאה מירידת מפלס ים המלח, הגורמת לתופעות של עירוץ והתחתרות ולשינויים באפיקי הזרימה. המערכת האקולוגית הנשענת על ביומסת היצור הראשוני מתפתחת בהתאם לתהליכים הגיאומורפולוגיים. שינויים בדגם הזרימה של המים על פני הקרקע מובילים לשינויים בדפוס פיזור הצומח ומגוון המינים, הבאים לידי ביטוי בהתייבשות אזורים בהם הייתה זרימה בעבר ובהתפתחות צומח במקומות אחרים, כמו למשל בבולענים המנקזים אליהם את המים.
השטחים בתחום מניפת הסחף מהווים בית גידול לבעלי חיים שונים, כגון חרדון צב מצוי, צבי הנגב, זאב וצבוע מפוספס. ערוצי הנחלים ומניפות הסחף בכלל מהווים בתי גידול בעלי חשיבות אקולוגית רבה ביותר בשל כמות הביומסה הצמחית, המהווה בסיס לפעילותם של בעלי החיים, ובשל מגוון הנישות האקולוגיות המצויות בתחומן. צבי הנגב הנו מין דגל, אשר אוכלוסייתו מונה עשרות פרטים בתחום המניפה.
מתוך: "מערך מתעלים בנחל צאלים: בחינת היבטים אקולוגיים", מעוז אקולוגיה וסביבה, מרס 2016.
תוכנית תשתיות לאומיות (תת"ל) 35א' היא התוכנית שמכוחה הוקמו תחנת השאיבה P-9 ותעלת ההזנה החוצה את נחל צאלים. בתת"ל 35א' באות לידי ביטוי ההסכמות שהושגו בין ICL לרשויות ולארגוני הסביבה. בהתאם להסכמות אלה הוקמו 7 מעברי מים (מתעלים) ברוחב משתנה (18-80 מ') מעל התעלה החפורה, וזאת על-מנת לאפשר למי השיטפונות לעבור בערוצי הזרימה המקוריים ללא פגיעה בתעלת ההזנה ותוך שמירה על דפוס של מניפת פזרות. מצידה המזרחי של תעלת ההזנה הותקנו מתקנים לשיכוך מהירות הזרימה ופיזור מי הנגר, כדי למנוע העמקת הערוצים ומחתור ביציאה מהמתעלים. בנוסף, משמשים המתעלים פרוזדור אקולוגי לטובת מעבר לבעלי חיים. ICL בוחנת נתונים מהשטח על בסיס תקופתי, ומבצעת התאמות בהתאם לממצאים.
על מנת לוודא שאין פגיעה במי תהום ובצומח באזור, מתבצע ניטור שוטף של המניפה באמצעים הבאים:
בעקבות התוצאות בשטח והתייעצות נוספת עם רט"ג, הוחלט כי ישנו צורך בהוספת מתקן לפיזור המים ביציאתם מן המתעל על מנת למתן את ההשפעה.
במהלך 2022 התגלתה זרימה בלתי צפויה של תמלחת על פני הקרקע בשולי אזור מניפת הסחף של נחל צאלים אשר, לפי בדיקות ראשוניות שערכה החברה, נבעה ככל הנראה משילוב של חלחול מתעלת ההזנה של תחנת השאיבה P-9 של החברה ושל תנאי קרקע ייחודיים, ואשר לא חרגה, להערכת החברה, ממפרט התכנון המאושר עבור P-9. חברת ICL פועלת בעקביות לתיקונה של השפעה סביבתית כלשהי, ככל שנדרש, לרבות (ולבקשת רט"ג), ביצוע פרויקט הכולל התקנת יריעות איטום לאורך מקטע של כ-2 ק"מ מתוך 15 ק"מ של תעלת ההזנה באזור המניפה. במרס 2023 השלימה ICL את הפרויקט. אמצעי הביניים שננקטו על-ידי החברה לשם מניעת זרימה מוגברת של מליחות על פני הקרקע נמצאו יעילים, וסיפקו יציבות עד להשלמת הפרויקט. למידע נוסף, ראו "סעיף 4 – מידע אודות החברה – ד. רכוש קבוע – הפקת מחצבים ופעילויות כרייה – ים המלח" בדוח השנתי של ICL לשנת 2022.
ICL ממשיכה לעקוב אחר התנאים באזור מניפת הסחף (אשר התייצבו מאז), בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, ותנקוט בצעדים מתאימים על מנת למזער השפעה עתידית, ככל שיידרש.
