ICL רותם עושה שימוש בגישה רב-תחומית בה מעורבים, בין היתר, מהנדסי מכרות, אדריכלי נוף ומומחי אקולוגיה, על מנת להבטיח את ניהולם המיטבי של תהליכי הכרייה שלה. ניהול זה כולל תכנון קפדני בטרם תחילת הכרייה. גורמים סביבתיים רבים נלקחים בחשבון, לרבות נִראוּת, פרשות מים והתוואי הכללי של השטח.
התהליך כולל גם קיום סיורים בשטח המיועד לכרייה בשיתוף מחזיקי-עניין עיקריים, כגון רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה הישראליים, נציגי הרשויות המקומיות ורשויות ממשלתיות נוספות.
שיקום מכרות משמעו שימור תוואי נוף דומה לזה של שטחי הכרייה והשבתם למצב תפקודי, או הכנתם לשימושים אחרים בעלי תועלת חברתית, סביבתית, או כלכלית, תוך מזעור ההפרעה לקרקע רגישה. תהליך השיקום, על אף שהוא מתבצע לאחר סיום פעולות הכרייה, פועל באופן מיטבי כאשר הוא מתוכנן מראש טרם תחילת פעולות הכרייה ומתקיים לכל אורך תהליך הכרייה.
בתחילת עבודות הכרייה מבצעת ICL רותם הסרה של שכבת העל (topsoil) של תא השטח הנכרה, המפוזרת בשטח משוקם או מועברת לאחסון זמני. שכבת טפל הביניים (overburden) בתא השטח הנכרה מוסרת גם היא ומועברת לתא שטח אחר, שבו הסתיימו עבודות הכרייה ועיצוב התוואי הטופוגרפי הושלם.
עם תום עבודות הכרייה בתא השטח, מבוצע בו תהליך של עיצוב טופוגרפי, שלאחריו מכוסה תא השטח בשכבת על. פני הקרקע של תא השטח המשוקם מעוצבים באופן דומה לטופוגרפיה המקורית שהייתה בו. שיטת שיקום זו מכוונת ליצירת קצב נגר מים איטי, היוצר תנאי מיקרו-אקלים עבור החי והצומח המקומיים ומאפשר התחדשות מהירה של הצמחייה.
החל משנת 2016 ICL רותם נוטלת חלק בפעילות מחקר אקדמית בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב , הבוחנת את מידת היעילות, מבחינת אקולוגיה ומגוון ביולוגי, של תהליך שיקום המכרות. ICL רותם מייחסת ערך רב להמשך מחקר זה, כדי לשפר את הבנתם של שינויים והשפעות לטווח ארוך בשטחי כרייה משוקמים, כמו גם זיהוי הדרכים הטובות ביותר להמשך שיקום אקולוגי.
המחקר תוכנן במקור לתקופה של ארבע שנים, אך הוארך לאחרונה על-ידי ICL רותם לתקופה של ארבע שנים נוספות, במטרה להוסיף ולחקור שינויים ארוכי-טווח לאחר שיקום. את פעילות המחקר מובילה המעבדה לאקולוגיה מרחבית בראשות פרופ' ירון זיו וד"ר גיא רותם מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. ההשתתפות במחקר חלוצי זה היא ייחודית בהיקפה הנרחב, שכן הוא בוחן בכלים מדעיים את יעילותו של שיקום מכרות פתוחים באזורים צחיחים וצחיחים ביותר, וזאת בכמה מישורים, תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, החל בניתוח קרקע ועד לאמצעי חישה-מרחוק.
במסגרת המחקר נערכת השוואה בין שטחים ששוקמו לבין תאי שטח סמוכים שלא הופרעו. המדדים הנבדקים כוללים הרכב כימי של הקרקע, מיקרוביולוגיה של הקרקע, פוטנציאל צמיחת צמחייה, תפוצה וסוגי אוכלוסיות פרוקי-רגליים, וניתוח ממצאי חישה-מרחוק של קרקע.
עד כה, המחקר מעלה כי ישנם הבדלים בין שטחים משוקמים לשטחים שלא הופרעו מבחינת מגוון ביולוגי. מבחינת מאפייני הקרקע, נראה כי הקרקע בשטחים משוקמים מתאפיינת במוליכות חשמלית גבוהה יותר, המגבילה את התפשטותה של צמחייה. בנוסף, קיים מחסור בחומר אורגני, בעיקר בשטחים משוקמים. דרגת העושר והמגוון של מיקרואורגניזמים בשטחים משוקמים היא נמוכה יותר בהשוואה לשטחים טבעיים שלא הופרעו.
באשר לצמחייה, התוצאות מצביעות על מחסור במאגרי זרעים בקרקע משוקמת כאחד הגורמים המרכזיים להיקף הפחוּת של צמחייה בשטחים אלה.
נמצא כי ישנו שוני רב בין סוגי החלקות, ובין החלקות לבין עצמן, ביחס לתאי שטח טבעיים ותאי שטח משוקמים. בשלב זה, ICL רותם מבצעת ניסויים ליישום המלצות החוקרים.
במסגרת המחקר נבחנות גם דרכים שונות להאצת התאוששותן של מערכות אקולוגיות בשטחים משוקמים. מדובר באתגר משמעותי, שכן פתרון שיימצא יצטרך להיות מיושם בשטחי כרייה משוקמים נרחבים.
למידע נוסף אודות הפתרונות של החברה לשיקום אתרי כרייה ישנים בסין באמצעות שימוש בפוספונילים, ראו המיזם המשותף ICL YPH | סין.
