מפעלי ים המלח פועלת כדי למזער את טביעת הרגל הסביבתית שלה ולשקם, ככל הניתן, שטחים פתוחים בהם נגרמה הפרה סביבתית ואקולוגית. ICL מפעלי ים המלח פועלת לטיפוח בתי גידול אקולוגיים חדשים, כגון מלחת סדום הסמוכה, וכן מקדמת פרויקט לצמצום מקרי התחשמלות בעלי כנף מקווי מתח גבוה, ועומדת בקשר עם מומחים מחברת החשמל לישראל בנושא זה.
במסגרת התוכנית הלאומית לפיתוח אזור ים המלח, מובילה רשות הטבע והגנים (רט"ג) בישראל פרויקט לביעור מינים פולשים. מטרת הפרויקט היא לשקם ולשמור על המגוון הביולוגי באזור באמצעות ניסיון למגר מיני צמחים פולשים שהשתלטו על הצמחייה המקומית. ICL מפעלי ים המלח לוקחת חלק פעיל בתוכנית והשיקה, בשיתוף רט"ג, מיזם רב-שלבי למיגור מיני הצמחייה הפולשים בשטח המפעלים ולחיזוק השמירה על המגוון הביולוגי.
מפעלי ים המלח יזמה, בסיוע והדרכה של רט"ג, פרויקט למיגור צמחים פולשים המצויים בשטח המפעל ולאורך כביש 90 (בעיקר דקלי וושינגטוניה וינבוט השדה).
אור מלאכותי מאפשר לנו לעבוד בכל שעות היממה, אך במקביל יוצר אתגרים בתחום המגוון הביולוגי, בשל הארה לא טבעית של הסביבה. השפעת התאורה המלאכותית על הסביבה הטבעית מכונה "זיהום אור". הארתם של האזורים הסמוכים למתקני ייצור בשעות הלילה מפרה את האיזון האקולוגי, ועלולה להפריע לבעלי חיים ולשבש תהליכים ביולוגיים המתרחשים רק בחשיכה. הפחתת זיהום אור יכולה להיות עניין פשוט, כמו למשל, הסרתה או כיבויה של תאורה לא חיונית, הפחתת עוצמתם של מתקני תאורה, הגבלת שעות ההפעלה, או בחירה באמצעי תאורה חלופיים כגון פנסים ממוקדים במקום פנסים המאירים מעגל רחב וסימטרי.
מתקני הייצור של ICL ממוקמים באזורים רגישים מבחינה נופית ואקולוגית, ועל כן חשוב להפחית את השפעתם על הסביבה ועל המערכות האקולוגיות. בשנים האחרונות מתמודדת ICL ים המלח עם אתגר הפחתת זיהום האור במספר דרכים:
ICL מפיקה מים בהיקף משמעותי. החברה שואבת מים מליחים מבארות לצורכי התפלה ולשימוש תעשייתי. ICL ים המלח החלה ביישום יוזמה רב-שנתית לחיסכון במים, שמטרתה לצמצם את צריכת המים. למדו עוד על יוזמות לחיסכון במים ב-ICL.
חלקו הדרומי של אתר מפעלי ים המלח כולל כ-360,000 דונם משטחי מדבר יהודה שבסמוך לים המלח. אזור זה מתאפיין בתכונות נופיות, גיאולוגיות והיסטוריות מובחנות, אשר חלקן הושפעו מפעילויות הכרייה, ההפקה והקידוח, כמו גם מגורמים אחרים שאינם קשורים לחברה. מפעלי ים המלח יזמה וביצעה פרויקטים שונים לשיקום שטחים בשטח הזיכיון. החברה ממשיכה במאמציה למזער את טביעת הרגל הסביבתית שלה.
ICL פועלת גם במסגרת מיזמי שיקום בשיתוף גורמים כגון המועצה האזורית תמר, המשרד להגנת הסביבה, ורשות הטבע והגנים. בין המיזמים ניתן למנות תוכנית לשיקום שפך נחל חימר, עבודות להנגשה בטוחה של שטחים פתוחים לציבור, ושימור "אגם מלחת סדום" (לרבות הנגשתו לציבור הרחב).
ICL מפעלי ים המלח תפעיל פיילוט בשיתוף אורדן תעשיות מתכת ויציקות פלדה בע"מ, בפרויקט מִחזוּר ייחודי. כיום, גרוטאות מתכת נמכרות לממחזרי מתכות. מיון המתכות מתבצע בחלקו בישראל, ולאחריו המתכת נשלחת לאירופה לתהליך מִחזוּר.
במסגרת הפיילוט שייבחן על-ידי ICL ים המלח, חברת יציקות ישראלית תאסוף גרוטאות מתכת ישירות מן האתר, תמחזר אותן ותיצוק מחדש חלקי מתכת הדרושים ל-ICL ים המלח. בכך יושגו מספר יתרונות סביבתיים: פינוי שטחי גריטה ישנים, הפחתת עומס לוגיסטי, וצמצום פליטות מכלול 3.
המים הזורמים בנחל בוקק הפכו למלוחים במהלך העשורים האחרונים. לאור חשיבותו האקולוגית של האזור, מספקת ICL מפעלי ים המלח, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מים שפירים להזרמה בנחל, במקביל לפינוי המים המלוחים ושינועם אל מחוץ לנחל.
בחודש מרס 2018 הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לפי הנטען בבקשה, ICL רותם גרמה, לכאורה, למפגע סביבתי קיצוני, חמור ומתמשך עקב זיהום אקוויפר מי התהום "קבוצת יהודה – תצורת צפית" ומעיין עין בוקק בשפכים תעשייתיים. באפריל 2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה עקב התיישנות וזכויות קניין. ביוני 2022 הגישו התובעים ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי.
לאורך העשורים האחרונים ביצעה ICL ים המלח עבודות עפר שונות בשטחים פתוחים בתחום שטח הזיכיון של החברה, לתמיכה במתקני הייצור שלה. עבודות אלה הביאו להיווצרות שיבושים ומפגעים סביבתיים שונים, אשר במהלך השנים האחרונות החליטה החברה לפעול לשיקומם, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים בישראל. ICL פועלת לצמצם את השפעתה ולשקם שטחים שהופרו. בין הפעולות ניתן למנות צמצום פגיעה בצומח הקיים, מזעור השימוש בגדרות תיל כדי להפחית את פוטנציאל הפגיעה בחיות בר, שיקום אקולוגי של מוקדי לחות ובורות מים החיוניים בסביבה מדברית, ויוזמות רבות נוספות.
ערוץ נחל הערבה מהווה גבול טבעי בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. תחילתו מדרום לבריכות האידוי הדרומית ביותר של ICL, דרך התוואי שבין בריכות האידוי הירדניות ממזרח, בריכות האידוי של מפעלי ים המלח ממערב, ומשם צפונה עד לנקודת השפך באגן הצפוני של ים המלח.
תוואי נחל ערבה מתפתל באזור החיץ שבין המפעלים הירדניים והישראליים, ומי תמלחות המפעלים מוזרמים אליו לאחר הפקת המינרלים.
הזרמת התמלחות לנחל על-ידי ICL ים המלח מתבצעת בשקיפות ותוך דיווח שוטף לרשויות, ונעשית בהתאם להיתרים הזמינים לעיון הציבור. יצוין כי עקב הזרמה חוזרת זו של תמלחת לים המלח, נדרשת ICL ים המלח לשאוב כמות גדולה יותר של תמלחת מים המלח. בנוסף, ובנפרד מנחל ערבה, קיימת תעלת הזרמת תמלחת סמוכה, אליה מתנקזות תמלחות המחלחלות מבריכה 5. תעלת תמלחת זו ידועה ומוכרת היטב לרשויות. סיורי תצפית רבים התקיימו באזורים אלה, לרבות סיורים מוסקים, שכן הכניסה לשטח מסוכן זה (בגלל מיקוש ישן) אסורה.
בסוף שנות השבעים של המאה העשרים ניתקו האגן הצפוני, שהוא טבעי ועמוק, והאגן הדרומי, שהוא רדוד, ובו מצוי מערך בריכות האידוי של מפעלי ים המלח. שטח החיץ בין האגן הצפוני לדרומי הוא למעשה קרקעית ים שהתייבשה, שטח מסוכן, בשל ריבוי בולענים ומוקשים הפזורים בכל השטח. לנוכח ירידת מפלס האגן הצפוני והפרשי הגובה הגוברים, התחתרו ערוצי נחל ערבה ותעלת הזרמת התמלחת הסמוכה. ההתחתרות הפכה משמעותית יותר עקב הירידה במפלס ים המלח, וחשפה תופעות גיאולוגיות יוצאות דופן, אשר הרשויות מעוניינות בשימורן.
נחל ערבה מהווה גבול טבעי בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן באזור ים המלח. ללא כל הגנה, היה האזור מועד לפורענות וחשוף לאיומים שונים. במשך שנים רבות ניצלו גורמים שונים את המצב, בעיקר לפעילות פלילית, הברחות, או עבודה ללא היתר.
בעקבות פנייה של צה"ל בבקשה לסיוע בנושא, הציעה ICL ים המלח את האפשרות להקמת חומת מלח מול הגבול עם ירדן. חומת מלח תעשה שימוש יעיל בעודפי המלח המצטברים באזור, כתוצר לוואי של פעילות הייצור. במקביל תהווה מכשול פיזי התורם לצרכים הבטחוניים באזור זה.
חומת המלח מהווה מכשול הנדסי טבעי וחדשני, התורם לביטחונה של מדינת ישראל, תוך שימוש במלח המופק כתוצר לוואי, ומשתלב בנוף הקיים באזור. גובהה של החומה הוא כ-3 מטרים מהצד הישראלי (מעל למפלס הסוללות הנוכחי). עם השלמתה, תתפרש חומת המלח לאורך 36 ק"מ.
העבודות מתבצעות בפיקוח משולב של צוותי ההנדסה של האתר ושל צה"ל, ובליווי רשות הטבע והגנים, המאשרת כל שלב בפרויקט כדי למנוע פגיעה בערכי הטבע באזור.
בנוסף, אנו מבצעים פיילוט לבחינת שימוש בעודפי מלח כתשתית לכבישים באזור.
זוהי דוגמה נוספת ליישומה של כלכלה מעגלית – שימוש במלח, תוצר-לוואי של תעשיית האשלג, לשם הקמת מכשול ביטחוני.
ICL ים המלח, בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שיקמה את מחנה העובדים הישן של חברת האשלג הארץ-ישראלית לשם הפיכתו למרכז מבקרים חדש. מרכז המבקרים נפתח לציבור בסוף שנת 2021. במרכז המבקרים מוצגים שלושה נושאים מרכזיים:
האתר הוקם במתחם מחנה העובדים ההיסטורי. עבודה רבה הושקעה בשיקום ושימור המבנים ההיסטוריים, באיסוף מידע ובבניית מתקני תצוגה והדמיה תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. המבנים שוקמו, חלקם נבנו מחדש בהתאם לתוכניות המקוריות, והאתר ההיסטורי קם לתחייה.
נחל חימר, אחד מערוצי הנחלים הארוכים ביותר במדבר יהודה, הוא בעל אופי גיאוגרפי ומגוון ביולוגי ייחודיים, הכוללים מבנים גיאולוגיים ומגוון של חי וצומח, אשר חלקם נדירים. בתוך שטח זה בוצעו במשך שנים רבות עבודות כרייה ותשתיות מים נרחבות (סכירה ותיעול), לרבות קידוחים ותחנות שאיבה, עבור מפעלי ים המלח. החברה, בשיתוף רט"ג והמועצה האזורית תמר, גיבשה תוכנית לשיקום משולב של האזור הכוללת שיקום נופי ואקולוגי של האזורים שנפגעו, וכן שיקום למטרת פיתוח תיירותי באזורים הסמוכים לכביש. ICL בחרה בחלופה הכרוכה בפיתוח מינימלי, אשר יקנה למטיילים אפשרות לתור את האזור מבלי לפגוע בו. התוכנית תאפשר את המשך פעילות הכרייה, במקביל לשיקום האזור כולו. התוכנית המפורטת אושרה בשנת 2017.
בשנת 2020 הוקמה ועדת היגוי לשיקום מורד נחל חימר. בוועדה השתתפו נציגי ICL ים המלח, מועצה אזורית תמר, רשות הטבע והגנים, היחידה הסביבתית נגב מזרחי, ושותפים נוספים. בסוף שנת 2022 הוחלה תוכנית להקמת פארק מדברי באזור. המאפיין המרכזי בפארק יהיה אתר אגם מלחת סדום, במימון ICL ים המלח. בנוסף לאגם, כוללת התוכנית מסלולי אופניים, בית הארחה, מתחם מסעדות, אמפיתיאטרון, ועוד. יישומה של התוכנית ממחיש את מחויבותה של ICL ים המלח לשיקום בתי הגידול הטבעיים שהושפעו מפעילות הכרייה שלה, למזעור השפעתה האקולוגית, ולחיזוק הקשר עם מחזיקי העניין שלה. העבודות החלו בראשית 2023, וצפויות להסתיים עד סוף 2023.
